כוכב 'רץ וזוהר'
ביום - עובד בשיווק דיגיטלי, אבל בלילה - מטאליסט חסר מעצורים. זוהר רץ (32), מספר על 'קפה ותקליטים', האלבום הקרוב, על ההשראה מבטהובן ומ-סטטיק ובן-אל ועל החלום להיות אושיית סנאפצ'ט
"אני אחד מעשרת האחוזים שלא עברו את גיל 80 בגבעתיים ואני חי חיים כפולים. בבקרים אני עובד בחברת שיווק דיגיטלי, עובד די פשוט, בלילות אני מקליט, מופיע וכותב".
רץ מכיר ומנגן הרבה סגנונות, הוא חבר לשעבר בלהקת מטאל שהחזיקה עשור, בוגר רימון ולמד שנתיים מוזיקה קלאסית. "מאמין שמטאל וקלאסי הרבה יותר קשורים מאשר מטאל וג'אז ושההתעסקות עם מוזיקה קלאסית מפתחת יכולת ריכוז לטווח זמן ארוך יותר".
פרויקט הדסטארט למימון האלבום "קפה ותקליטים"
"הרעיון לאלבום 'קפה ותקליטים' נולד לפני 4 שנים פחות או יותר בתקופה שבה הייתי חבר בלהקת רוק- מטאל במשך עשור, מגיל 20 עד גיל 30. בגיל 30 התחלתי להרגיש שהסיפור מתחיל לחרוק מבחינת התפרקות, ולכן התחלתי לכתוב שירים שהם לא שירי גלאם רוק, שירים שגם אני יכול לשיר כי לכתוב במטאל זאת פלטפורמה מאוד מוגבלת".
"כשהתחלתי לחשוב על היום שאחרי פתאום התחילו לצאת לי שירים טובים והתחלתי לעבוד עליהם עם שלי פלד - המורה לפיתוח קול שלי בחמש השנים האחרונות. בהתחלה רציתי לתת את החומרים שכתבתי לזמרים אחרים והיא אמרה לי שאני משוגע ושאני חייב לשיר אותם בעצמי. אז התחלתי לעבוד איתה לא רק על השירה אלא גם על כתיבה ועם הזמן למדתי לעשות את השירים שירים שהם זוהר."
מה זה מצריך?
"במקום שאני נמצא בו זה מצריך בעיקר חיים כפולים. אני קם ב-7 בבוקר, עושה חימום קולי, מקליט מתשע ועד שתיים עשרה, הולך לעבודה ועובד מאחת עד עשר בלילה, ומסיים אחרון עד שהמנקה מביאה לי את הסמרטוט שאעבור על המקום ואנעל כשאני יוצא. זה תמיד נראה נורא פשוט כשמסתכלים על המוצר המוגמר אבל זה לקח לי בין שלוש לארבע שנים".
"בשנה האחרונה, עשיתי סבב הופעות אקוסטי - 15 הופעות עם חומרים שלי בברים קטנים, זה היה סיבוב הופעות מדהים. אפרת אשתי הביאה מצלמה ואני הבאתי גיטרה וככה חרשנו את כל הארץ. זה לימד אותי המון ותוך כדי הקלטתי את האלבום האי. פי שקיים עכשיו".
"האלבום 'קפה ותקליטים' הוא אלבום בסגנון רוק & רול, הרוק זה משהו שאני מאוד מחובר אליו. יותר נוח לי לבוא עם ג'ינס וגופייה להופעה מאשר להתעסק באייליינר ובטייצים של הגלאם. חוץ מזה אני מביא משהו חדש לסגנון - אני מאוד אוהב את השפה העברית ובעיניי זו השפה של הרוקנרול, אז אני שר בעברית, לא תמצאו הרבה כמוני".
צילום: אפרת בשרי
קפה ותקליטים הוא השיר שפותח את האלבום, שיר ציני שמספר את סיפורו של בליין כושל בלילה ממוצע בתל אביב. "אני חושב שכל מי שהיה רווק למעלה מ- 20 שניות בתל אביב יכול להבין בדיוק על מה השיר הזה מדבר. ולמרות שאני מאוד מקפיד על מילים אני פחות מתעסק במסר ויותר בא להעביר את הרגש והחוויה שברגע".
הרעיון לקליפ הגיע מתוך מחשבה לבוא בהפוך על הפוך. ישבתי קצת עם המפיק של השיר וחשבנו איך אפשר להביא סיפור עם טוויסט. השיר מדבר על לילה בתל אביב ורציתי להעביר את החוויה והאמת שהקליפ לא כל כך רחוק מהמציאות. נפגשנו עם הבמאי פעם אחת והבאנו את הרעיון הזה שהוא כמעט 'וואן שוט' וכל פעם הולך ונהיה יותר הזוי ומיד אחר כך ישבתי וכתבתי 20 דמויות לקליפ. צילמנו אותו במשך יום אחד מהבוקר עד הערב.
רגעי משבר תופסים אותי... "10 פעמים ביום. לפחות עשר פעמים ביום אני רוצה לפרוש מהמוזיקה. כי להיות מוזיקאי בישראל זה נורא קשה – יכול להיות בכלל שלא מצאתי גיטריסט ועברו כבר חודשיים, זה יכול להיות בגלל הופעה שפחות הצליחה ועוד אלף ואחת סיבות".
הסיבה שאני לא פורש זה כי אני קצת משוגע. אני לא יודע, זה ממש לא הגיוני ואין לי הסבר. זה משהו שטבוע בתוך הדם זה כמו סוס שדוהר בתוך מחזור הדם ואי אפשר להתכחש לזה שיש לך חיה ענקית בתוך הלב כי אם תתכחש גורלך יהיה רע ומר."
השראות מוזיקליות:
"מבטהובן ועד סטטיק ובן-אל. אני מנסה למצוא איזון בין דברים שתמיד שמעתי למה שהצעירים שומעים היום. רוב הזמן אני שומע ברוס ספרינגסטין, ג'ון מאייר וסיימון וגרפונקל. ו- 30% מהזמן אני מנסה לשמוע דברים חדשים ממה שהולך היום".
החלום
"להפוך את המוזיקה מחיים כפולים לחיים יחידים - ככה שאתעסק רק במוזיקה וכמובן שלום עולמי. חוץ מזה אני רוצה להפוך לאושיית סנאפצ'ט, אני חושב שיש לי פוטנציאל."
* צילום תמונה ראשית: אלון פלד
