"מי שמתעסק בקומיקס בארץ, לא עושה את זה בגלל הכסף, אלא בגלל האהבה"

אבנר מירב, חובב ויוצר קומיקס, מנפץ מיתוסים ומסביר מדוע לדעתו כל כך קשה לקיים בארץ תרבות קומיקס | ראיון

מגוון דמויות יצאו מן העולם המצויר אל העולם האמיתי וכבשו את בתי הקולנוע ברחבי העולם, בשנה האחרונה. "יחידת המתאבדים", "קפטן אמריקה 3", "באטמן נגד סופרמן" ו"אקס-מן: אפוקליפסה", הם רשימה חלקית של סרטי מדע בדיוני ופנטזיה מבוססי קומיקס שהפכו לסרטים מצליחים, גרפו מיליונים של דולרים ואת אהבת הקהל, צעיר ומבוגר כאחד. בישראל אוהבים מאוד לצרוך קומיקס בצורתו הקולנועית, אבל נראה שהצורה הבסיסית, הכתובה והמאוירת לא מצליחה להיכנס לביתו של הישראלי הממוצע.

קומיקס לילדים בלבד

הסטיגמה לפיה קומיקס הוא רק בשביל ילדים קיימת, במיוחד בארץ. אבנר מירב, 34, יוצר קומיקס הכותב תוכן בתוך בלוני השיח, מתרעם ויוצא כנגד ההנחה "כולם ראו איירון מן וכולם ראו את אקס מן ובאטמן וסופרמן. ואם תלך לסרט כזה, אתה לא תראה שם רק ילדים בקהל, ממש לא. אתה תראה אנשים מבוגרים שחלקם גדלו על התכנים האלה בתור ילדים ושמחים לראות אותם הופכים לסרטים".

"למרות ההנחה, קומיקס הוא לא 'הציור השבועי לילד'. קומיקס הוא מדיום, צורה נוספת דרכה מעבירים יצירות תרבותיות ואומנותיות. נכון, יש עדיין גיבורי על, אבל לא כל גיבורי העל מיועדים לילדים".

"למרות ההנחה, קומיקס הוא לא 'הציור השבועי לילד" <מתוך חוברת מספר 4>

האם כל אדם יכול למצוא קומיקס בנושאים שמעניינים אותו?

ניתן למצוא קומיקס במבחר נושאים, "התכנים הם מאוד בוגרים, זה לא משהו שילדים יבינו או יתחברו אליו בהכרח". "כשתלך לחנות קומיקס, אפילו בארץ ותבקש חוברת קומיקס שמיועד למבוגרים, המוכרים יבקשו ממך להיות יותר ספציפי, יש הרבה סוגים והם ינסו לכוון אותך ולהתאים לך אישית".

צריך ידע קודם כדי להבין קומיקס?

כמו שלא מומלץ לראות את העונה השלישית של משחקי הכס לפני שרואים את שתי הראשונות, אל תקרא סדרת קומיקס מהאמצע. אבל מצד שני, יש הרבה סיפורים שאפשר 'להרים ולקרוא', כמו סופרמן שקיים כ"כ הרבה שנים בגרסאות שונות, מספיק שתדע מי הדמות, את השאר אפשר להבין תוך כדי.

המצב בארץ

"בארץ כמעט ואין קומיקס מקורי. כולם מכירים את 'זבנג' של אורי פינק, שמיועד לילדים ונוער, יותר מזה לא" ואין אפשרות לקרוא קומיקס בכל ספריה או לקנות בכל דוכן כמו בארה"ב ואין חנויות בכל שכונה, בעבר היה בית הוצאה לאור שפתח מדור קומיקס, הוא גייס כותבים ומאיירים והתחיל להפיץ חוברות, אבל המדור נסגר מחוסר כדאיות.

"המציאות היא כזו: יש המון אנשים שאוהבים את התחום, יש חנויות יוצאות מן הכלל, "קומיקס וירקות" ו- "קמיקאזה". המגוון גדול וגם ההבנה שלהם, הם יכולים להתאים קומיקס לכל אדם. מבחינת האיכות של החנויות, ישראל לא נופלת מאף מקום אחר, מבחינת הכמות- הנתח מאוד קטן".

"מי שמתעסק בקומיקס בארץ, לא עושה את זה בגלל הכסף, אלא בגלל האהבה"

מירב תיאר את תהליך הוצאת חוברת קומיקס לאוויר העולם - בדרך כלל עובדים על כל חוברת חמישה אנשים - כותב, מאייר, עורך, איש שמתעסק בדיו ואיש שצובע וסיפר על עלות הדפסת חוברת שהיא כשלושה שקלים לחוברת, "וזאת הערכה נמוכה, מורידים עלויות תפעול והפצה ונשארים עם רווח נמוך מאוד". במיוחד שצריכים מכל חוברת לפרנס חמישה אנשים. "אני יכול להגיד כמעט בוודאות שמי שמתעסק בקומיקס בארץ, לא עושה את זה בגלל הכסף, אלא בגלל האהבה".

אין אפשרות להתקיים מקומיקס?

"השם הכי גדול בארץ הוא אורי פינק, היוצר של 'זבנג' וגם הוא לא מיליונר, אז המצב בארץ לא מזהיר". "אי אפשר להתפרנס אך ורק מקומיקס, קהל הקוראים בישראל מצומצם ולהיות יוצר קומיקס יוצא לא משתלם כלכלית". מי שכן יוצר בארץ מנסה לפנות לשוק האמריקאי וזה גם קשה.

"אין מי שירים את הכפפה וינסה להגדיל את מספרם של חובבי הקומיקס. אני בספק שהוצאות ספרים ירימו את הכפפה, כי גם הם במאבק, פחות ופחות אנשים קוראים ספרים".

קומיקס בתרבות האמריקאית

בניגוד לחוסר ההתלהבות של הצרכן הישראלי, בארה"ב, תרבות הקומיקס מפותחת וגם חובבי הקומיקס בארץ התרגלו לצרוך קומיקס מחו"ל. "כשאתה יוצר קומיקס בארץ, אתה מתחרה בענקים מארה"ב- הם מוציאים 30 חוברות חדשות בכל חודש וכמעט כל חוברת נתמכת ביצירות בקולנוע ופרסומות". ובכלל "להוציא חוברת בארה"ב בלי סוכן זו משימה בלתי אפשרית, אם אין לך סוכן, אף אחד לא מדבר איתך. ולמרות שיש עשרות הוצאות, כל הוצאה מקבלת עשרות אם לא מאות בקשות ביום".

לעומת המיליונים בארה"ב, אני מעריך שקהילת אוהבי הקומיקס בארץ היא רק כמה עשרות אלפים, שקוראים קומיקס באופן אקטיבי ויכול להיות שאני אופטימי עם ההערכה שלי. בכל אופן, רובם המוחלט קוראים קומיקס מחו"ל ובאופן דיגיטלי.

קומיקס בעידן הדיגיטלי

מחיר חוברת קומיקס ממוצעת נע בין 20 -120 שקלים, חוברות מצליחות יוצאות אחת לחודש, כל 6 או 10 חוברות הופכות לאוגדן, שמחירו גבוה יותר, תלוי בתוכן ובמהדורה.

"צרכני קומיקס שצורכים המון קומיקס מנויים על כל מיני סדרות והן מצטברות. אפשר לקנות את החוברות עצמן, אבל חוברות תופסות הרבה מקום, חוץ מזה אם החוברת נדירה המחיר שלה בשמיים. בנוסף, אפשר לקנות אוגדנים, שגם המחיר לשלהם יכול להיות גבוה ואפשר לרכוש מהדורות דיגיטליות.

החוויה לא נפגמת אם קוראים בצורה דיגיטלית? הריח? הדפים?

"באופציה הזו חווית הקריאה טיפה נפגמת, אבל מתרגלים מאוד מהר. בפועל, אפשר לקרוא סדרות על גבי סדרות מבלי להיסחב עם ספרים, ואפשר לקרוא בכל מקום, גם במטוס וברכבת ובאמצעות הטאבלט, המחשב הנייד ואפילו דרך הסמארטפון, למרות שאני לא מוצא את זה נוח".

"היום בגלל ההעדפה של הצרכנים, לכל ההוצאות הגדולות יש מחירים נוחים- שלם לנו כמה דולרים בחודש ותקרא כמה שאתה רוצה".

איך אתה צורך קומיקס?

"אני משלב, יש לי כמה מאות של חוברות בודדות וכמה עשרות של אוגדני קומיקס בעותקים פיזיים".

"מהרגע שיכלתי לקרוא אנגלית התחלתי לקרוא קומיקס"

מירב חי בארה"ב וחזר ומשפחתו חזרה לארץ כשהיה בן 4.5, אך למרות הגיל הצעיר בו חזר לארץ, התחבר מירב לתרבות האמריקאית. "מאז יש בי אהבה לתרבות אמריקאית, מהרגע שיכלתי לקרוא אנגלית התחלתי לקרוא קומיקס".

בגיל 12, הכיר חבר שחזר אף הוא מארה"ב, "הוא היה מעורה במה שקורה בקומיקס והוא המליץ לי על סדרות ספציפיות. כשאבא שלי היה בחו"ל הייתי אומר לו מה לקנות". "בגיל 18 קראתי לראשונה קומיקס למבוגרים, הוא היה קומיקס כבד, עשר חוברות שכל אחת מהן כמאתיים עמודים. זה הצית לי את האהבה מחדש לקומיקס, זה עולם עצום, אני לא מתיימר להכיר פסיק בעולם הזה ואני נמצא בו די חזק".

קומיקס כקריירה

"למדתי תקשורת ועשיתי קורס תסריטאות. כבר בשיעור הראשון שלנו, המרצה אמר 'חברה תקשיבו, יש פה בקבוצה אולי שני אנשים עם כישרון כתיבה וגם הם לא יעשו עם זה שום דבר'. זה המשפט הראשון שהוא אמר לנו. אז קיבלתי החלטה שלא משנה מה אני אצור, אני אכתוב באיזו שהיא צורה יצירתית לאחר הלימודים".

למה החלטת להתמקד בקומיקס?

"הבנתי שעדיף לי להתמקד בקומיקס, עולם שגם ככה אני אוהב. ההבנה שבשביל קומיקס אני צריך רק מאייר, בשביל סרט אני אצטרך קאסט, תקציב גבוה והרבה יותר מזה".

"אני שמח שהלכתי לכיוון הזה, כי אני מאוד נהנה מהיצירה. אני אומנם לא יכול להגיד שיש לי סדרת טלוויזיה באוויר היום, אבל אני יכול להגיד שיש לי סדרת קומיקס על המדפים".

ספר לי על הקומיקס שהוצאת

"לסדרה קוראים BPD, היא באנגלית והיא לא לילדים. הוצאנו לא ממזמן את המהדורה הרביעית מתוך שש שיהיו בסך הכל. הקומיקס פונה בעיקר לאוכלוסיה בארה"ב. אך ללא ספק, בעתיד אני אוציא גם סדרות בעברית".

BDP הוא מותחן שעלילתו מתרחשת בבולטימור, ארה"ב. המותחן עוקב אחר התמודדות עם טראומה, דרך נקודת מבטם של ארבעה שוטרים שנלקחו בשבי על ידי כנופיה. הסיפור מתקיים בשני צירי זמן - העבר בו היו מוחזקים בשבי וההווה לאחר השחרור.

"המותחן עוקב אחר התמודדות עם טראומה, דרך נקודת מבטם של ארבעה שוטרים שנלקחו בשבי על ידי כנופיה"

איך פרסמת את היצירות?

"אנחנו מפרסמים את הקומיקס דרך הרשת, עם סוכנים לא דיברתי עדיין כי אני מחכה שתהיה לנו יצירה שלמה. מה שכן, דיברתי עם מבקרי תרבות וקומיקס. הם קוראים וכותבים ביקורת, והביקורות עוזרות למכירות, בנוסף, אנחנו מציעים את החוברות דרך אמאזון". את המימון להוצאת החוברת הרביעית, מירב ושותפו, המאייר ולדיק סנדלר, השיגו באמצעות הדסטארט, אתר מימון ההמונים.

מעבר לפרסום דרך הרשת, מירב מפיץ את אהבתו לקומיקס בערבי סטנדאפ, שמתקיימים בחנות הקומיקס קמיקאזה. "מאז 2013, אני משתדל לא להחמיץ ערב כזה. הופעות כאלה נורא כיפיות בשבילי, זה קהל שאתה לא צריך להסביר לו, לא צריך לתאר סיטואציה, הם מכירים את הדמויות ואני ממש נהנה".

הקהל אותו פוגש מירב במופעי הסטנדאפ, מגיע גם לכנסים המיועדים לחובבי הז'אנר. כנסי קומיקס מתקיימים מספר פעמים בשנה. האחרון שבהם, כנס הקומיקס "אייקון", התקיים בחול המועד סוכות. כנס אייקון הוא הגרסה הישראלית לקומיקון, כנס החובבים הגדול בעולם לקומיקס, הנערך מדי שנה במרכז הכנסים בסן דייגו. "זה הכי קרוב לכנס קומיקון שאפשר להציע בארץ. בכנס אייקון השקנו את החוברת הרביעית".

"אין יותר מדי כנסים בארץ - כל סוכות יש כנס אייקון. בפסח יש את כנס 'עולמות' ויש עוד כנסים קטנים לאנימה יפנית שמאוד מצליחים בקרב צעירים".

לאיזה סוג של יצירה אתה הכי מתחבר? לכתוב? להצחיק?

"אחת הסיבות שאני עושה את מה שאני עושה בצורה שאני עושה כי אין לי העדפה. אני לא נכנס רק לתחום אחד ועושה את כל השאר על הדרך, לא. אני עושה את הכל כי הכל כיף לי. אם אחד מהם יפרנס אותי יותר מאחרים אני כמובן אתמקד בו".

#קומיקס #קומיקסוירקות #קמיקאזה #אבנרמירב